Short and Sweet: The Role of Abbreviations in Hebrew

From Ancient Texts to Modern Slang, How Hebrew Loves to Keep It Short

The use of abbreviations has been known to us at least since the written literature of חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה). In this literature, commonly used words were shortened into abbreviations, such as ר' (רבי), אמ' (אמר), הקב"ה (הקדוש ברוך הוא), אע"פ (אף על פי), ז"ל (זיכרונו לברכה). It is well known that writing names of important figures as abbreviations became widespread, with many of them even being pronounced as words: רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי), רס"ג (ר' סעדיה גאון), רש"י (ר' שלמה יצחקי), רמב"ם (ר' משה בן מיימון).

From rabbinic literature, we find that abbreviations often pose a challenge to modern readers. Here’s an example from the words of ר' שמעון סופר, the son of the חת"ם סופר (חת"ם = חידושי תורת משה [סופר]):

"And here are the pleasant words (on this matter) of the great Rabbi שמעון סופר זצ"ל (זכר צדיק לברכה), אב"ד (אב בית דין) of Krakow, in a letter to his ב"ד (בן דודו), the אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו) Rabbi יהודה ליב איגר זצ"ל, וז"ל (וזה לשונו):

[...] כל מי שהי' (היה) מתבונן בדרכיו ראה כי תנועתיו בדביקות גדולה בה' ותורתו עפ"י (על פי) כתבי האר"י (האלוהי ר' יצחק) וזוה"ק (זוהר הקדוש) באופן שבנ"א (בני אדם) הפשוטים לא הרגישו בו שום השתנות ממנהג הציבור..." (מכתב סופר ח"ב [חלק ב] פד טור ב'–ג')

Even today, the use of abbreviations remains widespread, with צה"ל (צבא ההגנה לישראל) leading the way in creating new ones. Abbreviations are also formed within tight-knit communities and workplaces to streamline communication. They are especially common in company and organization names, such as כי"ל (כימיקלים לישראל), מתנ"ס (מרכז תרבות נוער וספורט), ית"ד (ילדי תסמונת דאון).

Abbreviations also serve as mnemonic devices (memory aids). Examples include the signs given for the ten plagues – דצ"ך עד"ש באח"ב, linguistic rules like the letters אהו"י and בומ"ף, and the famous army acronym פזצט"א (פול, זחל, צפה, טווח, אש). More on this topic can be found here.

There are no strict rules for selecting the letters in an abbreviation or how they should be pronounced. The Academy of the Hebrew Language does not intervene in these matters, as stated in the introduction to the rules of abbreviation pronunciation:

*"These rules aim to regulate the vocalization and inflection of abbreviations. They do not dictate how an abbreviation should be formed (which letters should be included), how it should be pronounced (stress placement, vowel sounds, or emphasis on ב,כ,פ and ש), or which abbreviations should be considered standard."

Below are answers to some frequently asked questions about Hebrew abbreviations, along with examples.

Which letters are chosen for abbreviations? The simplest method is to take the first letter of each word, such as ד"ש (דרישת שלום), אח"ם (אנשים חשובים מאוד), תל"ג (תפוקה לאומית גולמית), קב"ן (קצין בריאות הנפש), אב"ך (אטומי, ביולוגי, כימי). However, in many cases, two or more letters are chosen: מנכ"ל (מנהל כללי), שכפ"ץ (שכבת פיצוץ), אחמ"ש (אחראי משמרת), יועמ"ש (יועץ משפטי), קמב"ץ (קצין מבצעים). Occasionally, all the letters are included: דגמ"ח (דגם חדש). Some abbreviations even skip letters from אהו"י, as in רשג"ד (ראש גדוד).

Are prefixes included in abbreviations? If a phrase includes a prefix from מש"ה וכל"ב, sometimes it is included and sometimes it is omitted.

Examples with the prefix included: תנצב"ה (תהי נשמתו צרורה בצרור החיים), טל"ח (טעות לעולם חוזר), סכו"ם (סכין, כף ומזלג), דו"ח (דין וחשבון), אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו), אחדשה"ט (אחרי דרישת שלומו הטוב).

Examples where the prefix is omitted: שקם (שירות קנטינות ומזנונים), בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק), מח"ר (מדעי החברה והרוח), קמ"ש (קילומטר לשעה).

How are abbreviations pronounced? Most abbreviations follow the vowel pattern a, as in רַמְבָּ"ם, תָּנָ"ךְ, רָמַטְכָּ"ל, מַכָּ"ם. Some conform to existing Hebrew word patterns, such as שֶׁקֶ"ם or בַּהַ"ד (like שֶׁקֶט, סַהַר). Others resemble existing words, whether intentionally or not, like אֵשֶׁ"ל (אכילה, שתייה, לינה), מֵצַ"ח (משטרה צבאית חוקרת), חֵ"ן (חיל נשים).

Do abbreviations follow gender and plural rules? If pronounced as a word, abbreviations take the definite article at the beginning and plural endings at the end, with the גרשיים (double apostrophe) remaining in place: המנכ"ל, מנכ"לים; האג"ח, אג"חים. Feminine forms are created with a feminine suffix: מנכ"לית, יו"רית, ח"כית.

For abbreviations not pronounced as words, the plural and definite article may affect the structure of the abbreviation itself. For example, בית ספר has multiple forms: בי"ס (בית ספר), ביה"ס (בית הספר), בתי"ס (בתי ספר), בתיה"ס (בתי הספר).

How do ב,כ,פ letters retain their emphasis in abbreviations? Generally, the pronunciation tries to preserve the original emphasis. Examples: עַכּוּ"ם (עובד כּוכבים ומזלות), קַפְּלָ"ד (קובַע פְּלדה), מַכָּ"ם (מגלה כּיוון ומרחק). However, there are exceptions: רַבָּ"ט (רב־טוראי), תָּנָ"ךְ (תורה, נביאים, כְּתובים), מו"פ (מחקר וּפיתוח).

Conclusion

Hebrew abbreviations are dynamic, practical, and deeply rooted in tradition. Whether found in ancient texts, military lingo, or everyday speech, they continue to shape and enrich the language in fascinating ways.